מימי הנגב ארגון מים של מושבי הנגב נ' ישא"ב סיטונאות פירות וירקות בע"מ

פסק דין

1.המבקשת עותרת למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת חוב בגין צריכת מים בסך של כ-851,235 ₪.

התביעה נסמכת על הסכם היסטורי בין המשיבה למבקשת ומושב נבטים, על סעיף 11 להסכם הקובע כי ספרי החשבונות ומסמכי המשיבה יהוו ראיה לכאורה בדבר כמויות המים שנצרכו וכן בקשר לכל חיוב אחר המופיע בהם, כל עוד לא הוכח היפוכו על דבר.

כן צורף כרטיס החשבון של המבקשת המצביע על יתרת חוב לינואר 2009 בסך של כ-440,996 ₪ ועל חיוב צריכת מים שוטפת ממועד זה ואילך.

עיון בכרטיס מגלה כי החיוב המשמעותי האחרון חויב ביום 19.06.09 בגין צריכה בחודש מאי, מועד בו הופסקה אספקת המים למבקשת.

2. המבקשת עותרת בבקשתה לרשות להתגונן המורכבת משני ראשים. האחד התכחשות לעצם החיוב הכוללת טענה לסיכום בדבר פריסת תשלומי עבר ובחינת היקפם.

השני, טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו לטענת המבקשת מהפסקת המים, אשר בגינם הגישה המבקשת תביעה בת.א. (ב"ש) 2769/09.

3.ביום 25.05.10 נחקר מנהל המבקשת אשר אישר כי הודה בקיומו של חוב בסך של כ- 467,000 ₪ אולם לטענתו סוכם כי ישב עם מנהל המשיבה לאחר גידול הבצל ויערכו התחשבנות.

מנהל המבקשת לא יכל להצביע על סיכום ברור ואף לא מועד הפגישה הנטענת עם נציג המשיבה אלא טען לקיומו של נוהג לפיו שילם על חשבון החוב לאחר איסוף התוצרת. עוד טען מנהל המבקשת כי שילם במשך השנים מעל לשישה מליון שקלים ובעבר אף הסכימה המשיבה לערוך התחשבנות ולקזז 200,000 ₪ מהחוב בכרטיס וזאת טען על סמך כרטיס אשר ברשותו משנת 2009.

4.לאחר עיון בכתבי הטענות, סיכומי הצדדים ולאור חקירת מנהל המבקשת מצאתי כי המבקשת לא הצביעה על הגנה ולו לכאורה כנגד התביעה.

באשר לרכיב ההגנה הנסמך על טענת קיזוז, לא מצאתי כי המבקשת רשאית להתגונן בטענת קיזוז. על צד הטוען לקיזוז להראות את הבסיס המהותי לזכותו לקיזוז. המבקשת לא טענה כי מדובר בחיוב הנובע מהעסקה לאספקת מים. מדובר בטענת קיזוז הנסמכת על תביעה בנזיקין שהגישה המבקשת כנגד המשיבה. מקבל אני טענות ב"כ המשיבה כי מדובר בחיוב לא קצוב אשר לא נובע מאותה עסקה ולפיכך אינו בר קיזוז לפי הדין המהותי, סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.

הכרה בזכות קיזוז בנסיבות כאמור תרוקן מכל תוכן את הזכות לדיון בסדר דין מקוצר ותאפשר דחיית בירורן של תביעות כאמור על ידי הגשת תביעות נזיקיות כלליות ועמומות.

לא זו תכליתה של זכות הקיזוז וגם לפי פרשנות מרחיבה לזכות זו, לא ניתן לכלול בגדרה תביעה בנזיקין. לא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ המבקשת כיצד העובדה כי המשיבה לא טענה לקיזוז בתביעה שהוגשה כנגדה מקימה למבקשת הגנה בתביעה זו.

5.באשר להתכחשות ליתרת החוב, אין היא עונה אחר חובת הפירוט המוטלת על מבקש רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

ההסכם בין הצדדים קובע כי מסמכי המשיבה יהוו ראיה לכאורה לאמיתות תוכנם. בנסיבות כאמור נטל הפירוט על המבקשת מתגבר והיה עליה לערוך בירוריה טרם הגשת בקשתה ולפרט חישוב נגדי לחוב הנטען.

המבקשת לא עשתה כן וטענה באופן סתמי כי קמה חובה לבחון את החיוב המקורי ממקורות ולבדוק האם חוייבה בכמויות ובתעריפים אשר סוכמו.

אין די בטענה כללית בדבר הצורך לעריכת התחשבנות והיה על המבקשת להצביע, ולו לכאורה, כיצד תחשיב המשיבה שגוי.

6.הוא הדין ביחס לטענה בדבר סיכום וקיזוז בעבר של יתרות חוב בכרטיס.

הטענה לסיכום נשארה כטענה עמומה ולא ברורה. בנוסף לוקה הטענה בסתירה פנימית שכן סיכום אודות תשלומים אינן מתיישב עם כפירה בחוב קיים. לצורך ביצוע תשלומים על חשבון החוב, לאחר קבלת רווחיה ממכירת תוצרת, לא זקוקה המבקשת לכל סיכום עם המשיבה.

גם אם בעבר, טרם התגבשות העילה נשוא תיק זה, הסכימה המשיבה לקזז סכום זה או אחר מחובה של המבקשת, אין בעובדה זו כדי להקנות למבקשת כל הגנה כנגד החוב נשוא תיק זה.